מרגישה שמאז שאמרת את ההערה הדוחה הזאת, את ההערה ה מ ג ע י ל ה הזאת, אז, לפני שנה כמעט, אתה שינית בי משהו
אתה ניפצת סופית את הבועה החלומית שהייתה לי
ניקבת איזשהו חור שמהווה פירצה לכל רגש מכוער כלשהו לחזור להתיישב בחיקי
וכמה שאני לא אוהבת את הרגשות המכוערים והמגמדים האלה
זאת לא אשמתך הבלעדית כמובן; אתה היית חסר רגישות אבל מעולם לא רע ואכזר בכוונה תחילה, אבל אני נתתי לזה להמשיך כמו כדור שלג
אתה לא ידעת מה אתה עושה כשאתה אומר לי את המילים המגעילות האלה
שהעבירו בי צמרמורת להמון זמן
אבל שתדע שהריחוק הזה הוא לא סתם, ואנחנו לא מדברים על זה אפילו - קוברים הכול יפה יפה
משקרים לעצמנו, משקרים לחיים החברתיים שלנו
מטייחים ומכחישים
אבל העובדה היא עובדה
ואצלי זה מונע מהרגשות המכוערים שעוררת בי; מהכאב, משם הוא נובע הריחוק
אני פגועה
ושום מחמאה ושום מחווה ואתה באמת אומר ועושה מלא כאלה לא מצליחות למזער את הנזקים שעשית.
אבל אתה
מה איתך?
למה אתה מכחיש?
למה אתה לא מעלה את זה?
האם זה לא מפריע לך?
ועכשיו שקנית לי את המתנה הזאת, שזאת בעצם מתנה לעצמך (וזה בסדר- בערך כל מתנה שאנחנו קונים למישהו זה קצת לעצמנו)
האם זה איזשהו רמז? תכלס זה רמז עבה וגדול מאוד
הכי כואב זה שאי אפשר אפילו לדבר על זה, כי זה יהרוס את הקצת סקס אפיל שעוד נשאר לנו
אני בטוחה שיהיה בסדר,
אבל מה שבטוח....
אני צריכה חופשה
ולהפסיק לברוח מהמחשבות המפחידות ולהתחיל לייצר פתרון.
אין מה לעשות, דיאטה זה קשה, אבל את חייבת את זה לעצמך
הרבה יותר לעצמך מלכל אחד אחר.
מרגישה שמאז שאמרת את ההערה הדוחה הזאת, את ההערה ה מ ג ע י ל ה הזאת, אז, לפני שנה כמעט, אתה שינית בי משהו
אתה ניפצת סופית את הבועה החלומית שהייתה לי
ניקבת איזשהו חור שמהווה פירצה לכל רגש מכוער כלשהו לחזור להתיישב בחיקי
וכמה שאני לא אוהבת את הרגשות המכוערים והמגמדים האלה
זאת לא אשמתך הבלעדית כמובן; אתה היית חסר רגישות אבל מעולם לא רע ואכזר בכוונה תחילה, אבל אני נתתי לזה להמשיך כמו כדור שלג
אתה לא ידעת מה אתה עושה כשאתה אומר לי את המילים המגעילות האלה
שהעבירו בי צמרמורת להמון זמן
אבל שתדע שהריחוק הזה הוא לא סתם, ואנחנו לא מדברים על זה אפילו - קוברים הכול יפה יפה
משקרים לעצמנו, משקרים לחיים החברתיים שלנו
מטייחים ומכחישים
אבל העובדה היא עובדה
ואצלי זה מונע מהרגשות המכוערים שעוררת בי; מהכאב, משם הוא נובע הריחוק
אני פגועה
ושום מחמאה ושום מחווה ואתה באמת אומר ועושה מלא כאלה לא מצליחות למזער את הנזקים שעשית.
אבל אתה
מה איתך?
למה אתה מכחיש?
למה אתה לא מעלה את זה?
האם זה לא מפריע לך?
ועכשיו שקנית לי את המתנה הזאת, שזאת בעצם מתנה לעצמך (וזה בסדר- בערך כל מתנה שאנחנו קונים למישהו זה קצת לעצמנו)
האם זה איזשהו רמז? תכלס זה רמז עבה וגדול מאוד
הכי כואב זה שאי אפשר אפילו לדבר על זה, כי זה יהרוס את הקצת סקס אפיל שעוד נשאר לנו
אני בטוחה שיהיה בסדר,
אבל מה שבטוח....
אני צריכה חופשה
ולהפסיק לברוח מהמחשבות המפחידות ולהתחיל לייצר פתרון.
אין מה לעשות, דיאטה זה קשה, אבל את חייבת את זה לעצמך
הרבה יותר לעצמך מלכל אחד אחר.