ההתפוצצות |
|
אז יצאתי
עליה..יצאתי על האמאמאמאמא שלה כמו שכבר תקופה רציתי לעשות ולא עשיתי כי הייתי משותקת
מהפחד שהיא באמת רוצה לנתק איתי קשר. אולי זה המחזור, אולי זה הרטלין, אולי זה כי באמת
הגיעו מים עד נפש- הזלזול שלה כבר היה מוגזם. היום כתבתי לה מתי נפגש ושאני
מתגעגעת והיא כתבה לי "כבר שכחתי מקיומך". לא הכלתי את זה יותר. הייתי
חייבת להגיב. הגבתי, קצת. ואז עוד. ואז התפוצצתי. כמעט הכול בפרצוף. לאחר שיחה מזעזעת בווצאפ היא התקשרה
כמובן כדי לצאת מידי חובה-לא עניתי וכתבתי לה שאני לא יכולה לדבר אני עצבנית. לא בא לי לחיות
במרדף אחרי אף אחד- ואיתה זה הרבה זמן כבר מרדף. שתהנה לה עם החברות הקצינות שלה,
ועם שאר חייה התוססים כי לי אין אופציה להכיל את ההרגשה הזאת יותר. עד שהיא לא
תתנצל ותודה שהיא טעתה אני לא אסלח לה. נמאס לי להרכין ראש. כמובן שהחששות
מנקרים בי, חרדת נטישה, הכול. אבל אם אני באמת חשובה לה היא תעשה מאמץ, ואם לא...
אז הגיע הזמן לצעוד לדרך חדשה. אולי בודדה יותר מינוס חברה אחת, אולי עם חששות
ופחדים....אבל עם ראש מורם. ובגדול? היום זה היה השיא. להגיד לי שהיא שכחה מקיומי, לא לבדוק מה איתי עם הטילים, ועוד ועוד דברים שפשוט עלו כבר על גדותיהם.- לתרץ את זה בזה שהתנשאתי מעליה בבחירות וזה תחושה שלא עברה לה, ושהיא לא מזלזלת בי זה סתם רגשי נחיתות שלי.. כאילו.. מה!? חתיכת סתומה היא בזבזה לי ככ הרבה שעות לימוד היום
אז יצאתי
עליה..יצאתי על האמאמאמאמא שלה כמו שכבר תקופה רציתי לעשות ולא עשיתי כי הייתי משותקת
מהפחד שהיא באמת רוצה לנתק איתי קשר. אולי זה המחזור, אולי זה הרטלין, אולי זה כי באמת
הגיעו מים עד נפש- הזלזול שלה כבר היה מוגזם. היום כתבתי לה מתי נפגש ושאני
מתגעגעת והיא כתבה לי "כבר שכחתי מקיומך". לא הכלתי את זה יותר. הייתי
חייבת להגיב. הגבתי, קצת. ואז עוד. ואז התפוצצתי. כמעט הכול בפרצוף. לאחר שיחה מזעזעת בווצאפ היא התקשרה
כמובן כדי לצאת מידי חובה-לא עניתי וכתבתי לה שאני לא יכולה לדבר אני עצבנית. לא בא לי לחיות
במרדף אחרי אף אחד- ואיתה זה הרבה זמן כבר מרדף. שתהנה לה עם החברות הקצינות שלה,
ועם שאר חייה התוססים כי לי אין אופציה להכיל את ההרגשה הזאת יותר. עד שהיא לא
תתנצל ותודה שהיא טעתה אני לא אסלח לה. נמאס לי להרכין ראש. כמובן שהחששות
מנקרים בי, חרדת נטישה, הכול. אבל אם אני באמת חשובה לה היא תעשה מאמץ, ואם לא...
אז הגיע הזמן לצעוד לדרך חדשה. אולי בודדה יותר מינוס חברה אחת, אולי עם חששות
ופחדים....אבל עם ראש מורם. ובגדול? היום זה היה השיא. להגיד לי שהיא שכחה מקיומי, לא לבדוק מה איתי עם הטילים, ועוד ועוד דברים שפשוט עלו כבר על גדותיהם.- לתרץ את זה בזה שהתנשאתי מעליה בבחירות וזה תחושה שלא עברה לה, ושהיא לא מזלזלת בי זה סתם רגשי נחיתות שלי.. כאילו.. מה!? חתיכת סתומה היא בזבזה לי ככ הרבה שעות לימוד היום
|
|
|
|
|
| שימי אותה מאחורייך ותתקדמי הלאה. תתפתחי ותתעצמי בלעדיה. מי ששוכחת מהקיום שלך לא שווה את העצבים והאנרגיות שלך. תתעלי אותם למקום טוב ובונה. תכירי אנשים חדשים ותצרי חברויות חדשות :) |
|
| מסכימה. היא חברה של המון אנשים, והיחסים איתה הם לא רק שחור ולבן, אבל אני בהחלט מרגישה שלבינתיים זה הפתרון הנכון. |
|
| אבל למה את מתרגשת ממנה כל כך ? טוב מאוד שלא הרכנת ראש "ויצאת עליה" אבל די כעת צריך להתקדם. נתקי ממנה קשר. |
|
| כי מדובר בחברות ארוכת שנים... קשה לי להחליט לנתק ממנה קשר לחלוטין, אני מאוד אמביוולנטית בעניין. אבל ההתפוצצות הייתה צריכה לקרות, ולעת עתה באמת אנתק קשר. תודה על התגובה! |
|
|