איבדת חברה.
אוקיי.
את יודעת שלא תשימי עליה אחרי התואר, יאללה, תירגעי, תנשמי.
יש לך מספיק חברות פה, נכון חברויות מעפנות, אבל
היייייייייייייייייייייייייייי!
זה עדיף על כלום. והיא פשוט תהפוך לעוד חברות מעפנה.
זה צבט, זה כאב, זה כאב רצח אפילו, אבל מעולם לא תכננת לשמור איתה על קשר אחר כך.
איבדת חברה... שתכלס? עזבת אותה במשבר נפשי של מחלת נפש,
היא הבן אדם הכי אגוצנטרי בעולם, והיא בחיים לא תתעניין מספיק במה קרה לך שאת לא היית שם בשבילה. תכלס? זה לא מעניין אותה אפילו.
בנוסף לכל היא סתומה והיא חושבת שאת סתומה, לא מקשיבה לשום עצה שלך, גורמת לך להרגיש חרא.. יאללה!!!
מי צריך תחרא הזה בכלל תגידי לי מי?!?!
עדיף להתרחק, להפגש פעם באף פעם- מתי שיתאים לאינטרסים של שתיכן, ויאללה ביי, חברות אינטרסים נטו
וזה שקר להגיד שאין לך עם מי להפגש, יש לך. יש לך עם 2 חברות להפגש, ועם עוד 2 שזה אולי בהתחלה יהיה מביך ובגלל זה את אפילו לא מנסה
למרות שמאוד יכול להיות שאחרי זה- זה כבר לא יהיה מביך בכלל!
אבל את לא מנסה אפילו.
אז יאללה.
להרגע.
גוד ווייבס בהכול זה בעיקר מה שאת צריכה.