לטאות

אף אחד לא יודע

אבל בלילה היא מדמיינת לטאות

שזוחלות במעלה הקיר

זוחלות וזוחלות

ולא מגיעות לשום מקום חדש

                           אבל ממשיכות לזחול

כמו המילים שלו שהיא מחביאה מהתודעה

הן זוחלות וזוחלות ומגיעות לעומקי נשמתה

בניגוד למבטים המדלגים, שהיא מדלגת עליהם

איפה השמש היא שואלת

היא שואלת איפה השמש של דרום אמריקה

איפה השמש שהייתה בתוכי, איפה הבחורה שאוהבת את עצמה, איפה הבחורה שתעשה הכול בשביל עצמה, איפה הבחורה שמטפחת את עצמה

איפה

היא שואלת

והיא יודעת את התשובה

היא יודעת שהיא שוכבת עכשיו במיטה, ומקלידה את המילים האלה בלפטופ

נמאס מוויוי התחרותית; הביקורתית; הנוקשה

נמאס לי כבר ממנה

אני רוצה לחזור להיות וויווי המעופפת, המצחיקה, השנונה-על-גבול-דכאונית

נמאס לי לחשוב על תחרות ועל קנאה של אנשים

פעם לא הייתי תחרותית

פעם לא הייתי כזאת

אני רוצה

לחזור

לפעם

אני רוצה לחזור לקו מחשבה טהור מכל רע

ואני מרגישה שזה קשה