הרגשתי
ממש בודדה
עכשיו גם
מצחיק, מי שמכיר אותי רוב הסיכויים שלא יחשוב ככה.
חסרה לי נפש קרובה פה, חברת נפש אמיתית
כולן פה חברויות צולעות.
יכול להיות שבאשמתי, יכול להיות. אני מוצאת בכולם פגמים כל הזמן (אצל כולם מצאתי גם יופי, אבל גם פגמים בקטע של - לא חבר נפש).
מנסה לחשוב כמה צעדים קדימה, למען האמת לא מצליחה לחשוב כל כך.
אבל אני אנסה, אני אשתדל. אני אשיג מה שאני רוצה.
אני פשוט לא בטוחה מה אני רוצה.
לת' היו 2 התקפי טירוף שלשום, דבר שגרם לי להתרחק מהחבורה שהיא הדומיננטית בה - יש לה 2 חברות מהבית שם.
הרימה לי את החולצה בצחוק וזרקה הערה על למה אני לא רוצה לבוא לבריכה. הזוייה, וקצת אובססיבית גם. אולי זה בראש שלי, לא יודעת, מקווה.
בכל מקרה, יש לי הרבה ואני צריכה להעריך את מה שכן יש לי בידיים.
ואני מעריכה, באמת שכן.