עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
דדךלרחאךל
10/02/2018 20:51
וויוויאן
קוראת איזה פוסט שיווקי מלא בקלישאות של שר פיטנס ומתחילה לדמוע
"כולנו מכירים את השד הקטן הזה שאומר לנו שאנחנו לא טובים מספיק לא מוצלחים מספיק אז יש כאלה שנכנעים לו ויש כאלה שמשתמשים בו כדי לקבל אומץ"
וזה כזה עצוב
אני מרגישה שהבטחון העצמי שלי מתמסמס לי בין האצבעות ואני מתעבת את זה .
אני מרגישה שהאפקט של האהבה העצמית שדרום אמריקה העניקה לי, הולך ונעשה קטן יותר. הוא לא נעלם, ממש לא. אבל אני חייבת לתחזק אותו. 
אני רוצה הקיץ ללכת לים. אני רוצה לחיות. אני רוצה להנות. אני רוצה לצאת עם חברות. אני רוצה להשתגע. אני רוצה לשבת עם כל החבו ולעשן ולצחוק ובעיקר להרגיש אהובה. אני רוצה להפסיק לרדת על עצמי כן כן גם אם זה דברים קטנים, כל הזמן אני יורדת על עצמי ליד חבר שלי, שאני לא מטופחת מספיק מבחינת לאקים, ושאין לי מספיק בגדים ושאני מנסה להיות אופנתית, לא רוצה לרדת על עצמי יותר. 
אני יכולה להיות בשיא האושר ולאחר מכן לבכות ולמרר את חיי יום אחרי
ואני לא מצליחה עם הפסיכומטרי והעבודה לשלב בניהם ביחד. אני חייבת להתפטר כבר, אני סתם מבזבזת את הזמן.

ובאמת שהיה לי מדהים בסופש אבל אני מרגישה כל כך מאוהבת שזה מוציא לי את המיץ, 
מרגישה שבאמת שום דבר לא חשוב בעולם יותר ממנו
ובו זמנית מרגישה כל כך לא מספיק טובה בשבילו . כאילו טוב תכלס? הגוף שלי פשוט לא מוצא חן בעייניי. והתהליך הזה של השינוי הוא ארוך ואיטי ורצוף מכשולים ומהמורות 

לפחות עשינו הרבה סקס הסופש. ותכלס היה מצחיק. והיה כיף. והוא אמר שהמקום שהוא הכי אוהב להיות בו בעולם זה במיטה שלי.
ושאני הכי יפה בעולם. ושהוא אוהב אותי בערך כל שלוש דקות. ושהוא הכי שמח בעולם.
ורגע שאני תמיד אזכור זה כשעליתי במדרגות, והוא עצר אותי, ולחש לי שהוא אוהב אותי ונישק אותי, והתנצל על זה שהוא קיטצ'י ודרמטי לפעמים,
ואמרתי לו שככה בדיוק אני אוהבת אותו. 
לפני שיצאנו, הוא סיפר לי שהיה לו התקף חרדה והוא בכה באותו יום. והאמת שהבחנתי שהוא לא מחובר לווצאפ כמה שעות וזה ממש לא מתאים לו אבל לא כל כך ייחסתי לזה חשיבות. הוא סיפר שהוא הרגיש שאני פחות אוהבת אותו בשבוע הזה, והאמת היא שאני בכלל הייתי מלאה במחשבות שפגעו בי. במחשבות על זה שאנחנו בכלל לא עושים סקס חוץ מבבוקר, במחשבות של קנאה ושל אולי חוסר הערכה עצמית, ונורא נפגעתי ממנו, ולא אמרתי לו, מן הסתם. אז כנראה שהייתי קצת ממורמרת. וגם מהעבודה והפסיכומטרי. והוא הרגיש את זה ולא אמר כלום, ובחמישי הוא ממש קיבל התקף חרדה, בגלל זה וכנראה גם בגלל שהוא מקבל ציונים לא מספיק גבוהים כמו שהוא ציפה במכינה (מקבל 80מים, 86 אבל עדיין). והוא מאוד תחרותי והחבר הכי טוב שלו שאיתו במכינה קיבל יותר ממנו.. 


אני רוצה לגבש את הזהות שלי ולהיות שלמה עם עצמי. אני בעיקר רוצה להיות שלמה עם עצמי. יש כמה נשים שאני לוקחת מהן השראה,
השראה מטורפת, המפקדת שלי בצבא, וחברה שלי מדרום אמריקה. שלימדה אותי מה זה להיות חזקה, מה זה לאהוב את עצמי, מה זה לקבל את עצמי.
היא לימדה אותי לחיות. היא ועוד כמה בנות בדרום אמריקה. היא ועוד מלא אפילו. 
הדבר הכי עיקרי ששאבתי מהן זה הקבלה העצמית שלהן. כמה שהן סגורות על עצמן. לא משנות דעה כל שניה. לא מעורערות (לפחות לא לידי). 
הן עזרו לי לחיות את החיים שלי בצורה שונה לחלוטין. 
והאמת שגם עכשיו כשאני בוכה, לרוב הדמעות מתייבשות ממש מהר.
אני יודעת שהעולם וורוד יותר מפעם, ואני צריכה להעריך כל רגע וכל שנייה. כי פעם באמת לא ידעתי כלום על עצמי, ולא ידעתי כמה זה מהותי לאהוב את עצמך, וכמה שזה בעצם הדבר הכי הכי חשוב בכלל. 


לקבל את עצמך, לאהוב את עצמך, להשלים עם מי שאתה, בלי להתנצל על זה כל שניה, מותר לפעמים, אבל אני פשוט עושה את זה כל הזמן . 
אבל יהיה בסדר. אני יודעת שיהיה בסדר.

0 תגובות
מתחילה לשנות
04/02/2018 15:17
וויוויאן
אוקיי אני מנסה משהו חדש.
דבר ראשון מוסיפה עוד 100 קלוריות קבוע כל יום בדיאטה. 
דבר שני נשקלת אחרי מינימום של שישה ימים (!!!!!!!) ולא פחות מזה. 
דבר שלישי נרגעת עם הסיגריית פעם ב- שלי. אני מתכוונת להמשיך להיות לא-מעשנת כמה שאני רק יכולה.  
נרגעת עם הירוק בסופשים. עדיף סיגריה ביציאה על פני ירוק. 
דבר רביעי- קשה לי להירדם בלילה. 
אם זה הלחץ מהעבודה החדשה, מהמבחן, מהדיאטה ומהכל ביחד. אני אמצא לזה פתרון.
 אגב זה שאני אשקל רק פעם ב6 \ 10 ימים זה בהחלט ימתן לי את הלחץ.
כן, כל יום יהיה את הלחץ הקטן הזה של לאכול מה שצריך לאכול ולעשות ספורט מינימום 3 פעמים אירובי כמו שצריך בשבוע, אבל לא יהיה לי את הלחץ היומיומי של לראות שהמספר על המשקל יורד כל יום כל יום כי פעם קודמת זה לא קרה וזה מה ששבר אותי.
אני ממש מקווה שזה יעזור לי להתמודד עם הכול ושזה יוכיח את עצמו כשיטה יעילה.
מאוד קשה לי לעלות את מספר הקלוריות בעוד 100 אבל אני יודעת שלטווח ארוך זה לא באמת משנה, שזה מעט קלוריות ושזה מעט קלוריות. עוד 100 לא יהוו מכשול מהותי כל עוד אני מתמקדת בירידה לטווח ארוך ולא נמדדת כל יום ומלחיצה את עצמי על כל שטות. 
רשימה של מאכלים שאני באמת צריכה: מאכלים בריאים לתחזוק השיער : 
חלבונים מהחי - חזה עוף - 165 קל' ל100 גרם  טונה במים - כתוב על הקופסא איזור ה160 גם 
אגוזים ,שמן זית, דגים, 
חלב סויה, טופו, דגים, ביצים, יוגורט, גבינות וכמובן אדממה - פולי סויה מבושלים,
 לטיפול באנמיה: 
ירקות ירוקים,פירות יבשים, מיץ דובדבנים,כבד, וביצים
מזונות עשירים בסיליקה:
שיבולת שועל, וקליפות של ירקות ופירות
בשביל לישון טוב: עדיף להשאיר כמה שיותר קלוריות לפני שאני הולכת לישון ולא לישון על בטן ריקה, ואם ויוצא מצב ויש אפשרות אז גם לשתות כמה שלוקים מיין אדום שיעשה עבודה טובה יותר. 

מה עושים ביום שישי ובסופש באופן כללי - נגיע לגשר נעבור אותו
משתדלת לא להשקל עד שבוע הבא- השאיפה זה לחכות עד ה11\עד ה14 ורק אז להישקל. 
0 תגובות
..עדכון
03/02/2018 21:48
וויוויאן
טוב עם הדיאטה זה לא ממש מתקדם לשום מקום. יורדת עולה יורדת עולה. מתמידה כמה ימים ובסוף נשברת.ירדתי קילו וחצי, שזה גם משהו. נגיד.
ואיתו..
אני לא ממש יודעת מה אני חושבת לגביו.
כי הוא מתנהג מאוהב, אבל לפעמים גם ממש לא. כי גם אם הראש שלו שקוע בלימודים, כל פעם שהוא חוזר לבאר שבע אני מרגישה שזה לא בגלל 
הלימודים. נגיד עכשיו הוא אמר שהוא הולך לקבוצת למידה. 
וזה פשוט הרגיש מוזר. כי אני ראיתי שהוא כתב בווצאפ (ממש לא בכוונה) שמחר הם יעשו קבוצת למידה כולם. 
ואני יודעת שהוא דיבר עם השותפה שלו מקודם. ושכחתי לשאול על מה. 
אולי אני אכולת סרטים, אולי אני מוטרפת. יש מצב, אני ממש לא שוללת. 
כאילו הוא תמיד ממש רוצה להגיע לבאר שבע. אבל גם בסופש הוא ממש רוצה להגיע אליי.
 טוב, אני לא יודעת. והסקס לא משהו, כרגיל. שוב פעם, רק סקס בוקר. אני אפילו לא יודעת אם להאשים אותו כי תמיד אנחנו ממש עייפים בלילה. אני לא יודעת מה אני רוצה. 
אני אכולת ספקות לגבי איך שהוא מרגיש באמת, ולגבי ההתנהלות שלו.
כי כל הזמן אני משווה אותו לחבר של ב' והוא לא משתווה אליו, כאילו, ממש לא. 
אני בטוחה שחבר של ב' לא ממהר ככה לחיפה. ואני יודעת שחבר של ב' מבלה איתה כמה זמן שהוא רק יכול. ואני לא חושבת שהם מזדיינים כל כך קצת כמונו. ואצלי הוא צריך איוורור אחריי כמה שעות ביחד. ואני לא יודעת אם זה אהבה או לא.
אולי זאת אהבה שונה ולא פחות חזקה. ואולי זאת אהבה פחות חזקה.לא יודעת. ממש מוזר.
והוא תמיד מאוד מפוחד ומבועת לאבד אותי או לגרום לי לאהוב אותו פחות, ואמרתי לו שאני הרבה יותר גרועה מא' (חברה שמתנהגת קצת כמו סמרטוט מאוהב לאחרונה) ושאני בדיוק כמוהה, ולא משנה כמעט מה הוא יעשה אני אמשיך לרצות אותו ואמשיך לאהוב אותו. 
ואמרתי לו שמותר לו להיות עצבני, ומותר לו לכעוס, ומותר לו לטעות. הוא אמר שהוא נורא מפחד לטעות איתי. ושהוא מרגיש שהוא תמיד חשב שהוא יודע מה זה להיות מאוהב, אבל רק איתי הוא מבין באמת מה זה להיות מאוהב.

אני לא יודעת. 
הוא כל הזמן מרגיש שהוא מאכזב אותי, ויש בזה משהו.
אולי אני השרוטה מבנינו, אולי אני המשוגעת. 

אבל בסדר, נו. מה שיהיה יהיה. חייבת לאמץ שוב את גישת דרום אמריקה. גישת ה: את שווה עולם. את שווה את הכול ואת כולם. תהיי מי שאת. תשחררי. אל תקנאי לו, כי תכלס, אין לך על מה לקנא. את מדהימה אותו והוא מאוהב בך בטירוף. אז תשחררי. כי כשמשחררים, הם מתהדקים יותר ויותר. 

0 תגובות
המשך קיטורים על החבר
03/01/2018 00:20
וויוויאן
אני יוצרת פה תמונה של בחורה ממש מלנכולית כשאני ממש לא ככה, אלה רק כמה ימים כאלה, אולי חודש כזה מוזר עם הרבה תנודות רגשיות

אז דיברתי עם החבר בטלפון, ואמרתי לו שאני רוצה שנה הבאה כשנגור ביחד שנעשה נובי גוד ונעשה מלא מאכלים של רוסים ונשתה מלא מלא וודקה כל שעה עגולה, והוא אמר בחצי צחוק כזה "כן, אם תאהבי אותי את בכלל כבר לא אוהבת אותי" אז אמרתי לו "למה אתה אומר את זה" בחצי צחוק כזה והוא אמר "אני יודע אני מרגיש את פחות אוהבת אותי" בצחוק כזה,
והוסיף שאתמול אמרתי לו לילה טוב בצורה קרה כשדיברנו, ובהתחלה אפילו שכחתי שדיברנו. ואחרי זה הוא שאל אותי איך היה היום ומה עוד ועוד שאלות כדי להאריך את השיחה, וזה הרגיש לי כאילו אני מדברת יותר ממנו. טוב זה לא הרגיש זה ממש היה ככה.
והוא לא כזה מפרט.
אבל יאללה שיילך להזדיין פשוט. באמת ששום דבר שהוא עושה לא מספק אותי וכשראיתי שהוא צלצל באמת גלגלתי עיניים. ואז כשאני עונה אני כבר עונה עד הסוף ומספרת ומשתפת והוא גורם רק לי לדבר, וזה פשוט מבאס. אני מרגישה מקופחת. שהוא לא מדבר מספיק.
ונמאס לי שאני כל הזמן נפגעת ובאמת שלא באלי לעשות דרמות ואפילו אמרתי לו שאני משתדלת לא לכעוס עליו והוא צחק ואמר שהוא אוהב שאני משתדלת ושהוא מבטיח להפסיק לאכזב אותי, ואני רק מרגישה כאילו שמה שאני מרגישה זה לא בסדר, ושאני מכבידה עליו ואני לא רוצה להכביד עליו.
מצד אחד הוא עייף והכול אז אין לו כוח לדבר, 
מצד שני הוא כן יכול להתקשר יותר מוקדם.
די אני מתחרפנת מהמחשבות האלה כבר.
אני מנסה לחשוב על פרידה ואני מבינה שזאת אפילו לא אופציה
אבל אני חייבת לנקום בו על זה שכשאמרתי "יש אתה לא לומד בראשון אז נוכל לישון ביחד במוצש" והוא אמר "כן?" כאילו הוא לא חשב שזה מובן מאליו
וזה כל כך פגע בי
ולא הבנתי עד כמה זה פגע בי באותו רגע אבל כנראה שכן 
ואני כל כך לא מצליחה להעביר אתזה 
וזה רק הצטרף לכל רשימת הדברים המעיקים מהפוסט הקודם
אבל אלה דברים שלא גורמים לי לרצות להיפרד, אני יודעת ובטוחה שהוא אוהב אותי בטירוף, 
אלה סתם דברים מציקים ומביכים שקשה לי להודות שהם בכלל מפריעים לי.

באלי רק לגרום לו להתגעגע אליי קצת, זה הכול
להיות קצת לבד, בלעדיו. שישי בבית שלי בלעדיו. 
לא באלי להיות איתו שישי מהצהריים עד מוצש, ממש לא
אבל רוב הסיכויים שהגעגועים אליו יגברו על הרצון הזה לספייס ועל הפחד הזה מסוגשל לקחת הפסקה גם בלי לקרוא לזה הפסקה
כל עוד הוא במרכז ואנחו לא נפגשים זאת סוג של הפסקה
ואני מפחדת מהמילה הזאת רק
לפני כמה שנים כשלקחתי הפסקה עם מישהו התחרטתי על זה מאוד
למרות שאז הסיפור היה שונה לגמריי לגמריי לגמריי
ועדיין הצלקת משם נשארה 

היום אכלתי ממש קצת ועדיין זה הרגיש יותר מידי. אני שונאת שאני מחמירה עם עצמי. לא רוצה דיאטות כסאח, לא רוצה פתרונות קסם,
רוצה לאט ורוצה עד הסוף. רוצה למצות את הכוח רצון שלי, רוצה לסמן על זה וי, רוצה להתמיד, רוצה לראות תוצאות, רוצה להיות שלמה יותר, ושמחה שאני מגשימה מטרה גדולה, ולא איזה כמה קטנות וזהו.


2 תגובות
אומללה
02/01/2018 18:21
וויוויאן
לא בא לי כבר תפופקורן הזה שקניתי במיוחד לסרט המחורבן הזה
לא באלי כבר כלום
באלי רק לרזות כבר 
נמאס לי שאין לי שליטה על האוטו ושהם כל הזמן עושים לי קטעים
ואני בוכה מכל דבר בזמן האחרון
והכול מעצבן אותי אקסטרא
אני מרגישה אומללה
5 תגובות
פוסט מקטר ועצוב ומאוכזב על חבר שלי
02/01/2018 00:28
וויוויאן
אני לא יודעת למה אני בוכה כל כך הרבה בזמן האחרון
זאת אומרת
אני לא בוכה
אני דומעת ממש מהר
הכול גורם לי לדמוע
סרטון מרגש
מחשבה
חדשות
הכול
ובמיוחד אתה
אני כן חושבת שאתה אוהב אותי ושאתה חושב ככה
ואתה דואג להגיד את זה אלף פעם ביום בערך

אבל זה הסילבסטר שעשינו בנפרד, זה היומולדת שפתאום צפה לי בזכרון, אולי כן היית צריך לנסוע מבאר שבע אליי? אוקיי היו לך לימודים נגיד
אבל בשביל לעבוד בסילבסטר אתה יכול להפסיד לימודים ובשביל היומולדת שלי אתה לא יכול אפילו לנסוע אחריהם? זה כל הביטול הזה שלי, שאני מנסה רק לזרום וכמה שפחות להראות כמה שאני רגישה
כי אין לי כוח להתמודד עם זה להתמודד עם להציף דברים והכל שוקע ונאגר בערמות הכול הופך לרשימה של מרמורים, רשימה לא כזאת גדולה ועדיין
זה שאני מרגישה שאתה מתקמצן עליי
אוקיי אתה עני והכול וסטודנט ובלי חסכונות ויש לך מכינה קשה רצח לעבור 
אבל משהו בהתנהלות שלך
אתה מתקמצן על התשומת לב שלך אליי
מתקשר אליי כל הזמן רק בנסיעות, 
ועכשיו זאת הייתה שיחה כל כך קצרה ועלובה
לדבר איתי אתה לא יכול
אבל לראות טלוויזיה עם השותף אתה כן יכול 
אני פשוט לא סובלת אותך עכשיו
וזה שאתה לא נוגע לי בציצים
זה כל כך מעציב אותי
וזה שאנחנו עושים סקס כל כך קצת
כל כך קצת סקס

יורדות לי דמעות

כי זה לא פייר כל כך טוב וכיף לנו ביחד ואני פשוט לא יודעת איך להתמודד עם הדברים שכתבתי פה
אני לא יכולה להגיד לך הכול בחופשיות כי זה יסרס אותך עמוקות

אבל אני פשוט נגעלת מהקשר שלנו עכשיו

אני אפילו לא מסוגלת להגיד את הדברים האלה לחברת נפש הכי טובה שלי כי זה כל כך משפיל וכל כך הזוי

אני כל כך כועסת עליך

אני יודעת שתוך כמה ימים זה יעבור, אני רק צריכה מרחק, ובתכלס יש לנו מלא מרחק עכשיו.
אל תדאג, בסופש הזה אני כבר לא אתבאס כשתלך ולא אנסה לשכנע אותך להשאר עוד קצת
בסופש הזה אני לא אהיה להוטה לראות אותך כי ככל הנראה שגם תהיה לי משמרת מתישהו

זה הקשר הכי טוב שאני חווה וחוויתי בחיים שלי
ועדיין יש בי כל כך הרבה עצבים עליך
ועדיין אני כל כך מאוכזבת

מה, אני חיה בסרט? בסרט הוליוודי עם ציפיות בשמיים? או שזה לגיטימי? 
אני לא יודעת אני לא סובלת אותך מצד אחד ומצד שני אתה כל חיי ואני מטורפת עליך

אתה לא בחור שאני אי פעם ארצה להפרד ממנו אתה הבחור שסימנתי ללנצח
ולנצח הכול
אבל יש כל כך הרבה דברים שאני חושבת ולא אומרת
ובגלל זה שתקתי
והאמת שגם לא היה לי כוח לנסות למצוא על מה לספר, רציתי שאתה תעשה את הצעד הזה ותנסה למרוח את השיחה,
וכמובן שלא עשית את זה
ואחרי השיחה שאמרת שאתה הולך לישון אני מקבלת ממך תמונה שלך בסלון ואתה כותב לי שאתה אוהב אותי ולא רוצה לחפור לי 
שאתה אומר את זה כל כך הרבה אבל זה מה שאתה חושב

וכמובן זיינת את השכל על זה שהסתכלת על צימרים בשבילנו, כמובן שלא האמנתי ישר, הייתי חייבת לבדוק
אז שאלתי אותך "כן? וראית משהו מעניין?"
"לא לא משהו ספציפי מעניין"
"אין איזה שם של צימר שבלט לך?"
"לא לא במיוחד"

נו ברור, כי לא באמת הסתכלת

בשביל מה השקרים הקטנים האלה?
זה מתסרט אותי

ואני כבר לא יודעת איך אני אחיה איתך ואיך אני.... אוף זה כל כך מעצבן

הלוואי שהייתי סתומה ואפשר היה לעבוד עליי בקלות
הלוואי שהאכזבה הזאת תעבור
ושתפסיק לאכזב אותי כבר

כי אתה מאכזב אותי הרבה
אמנם לא כל הזמן, האקס שלי היה מאכזב אותי באופן תמידי תמיד תמיד תמיד
אתה הרבה פעמים גם נסיך ומדהים
אבל אתה מאכזב גם
אם זה בסרט שתמיד רואים מה שרק אתה רוצה.. טוב הגזמתי עם המילה תמיד אבל זה שאתה עושה לי כזה רגשי ולא רוצה לראות סרט שאני רוצה לראות כבר מלא זמן ואני אומרת לך כבר טוב אז אני לא רוצה שנלך כי אני רוצה שגם תהנה ואתה עדיין נשאר בשלך והעיקר יום אחרי זה מתנצל ומבטיח שנראה מה שאני רוצה פעם הבאה
ואם זה הקמצנות אוטו הזאת שלך עליי ואני יודעת שההורים שלך עוזרים לך עם הדלק 
ו......כל דבר רע שעשית אי פעם עולה לי עכשיו
והמילים המלטפות שלך לא עוזרות רק גורמות לי להרגיש אשמה ומתוסרטת ומבולבלת
לא יודעת
באלי שניפגש בסופש ולא נדבר על שום דבר מזה, כי אני הכי רוצה שנשאר לנצח ביחד
ואני לא יודעת למה הדמעות תוקפות אותי ככה עכשיו
אני רק רוצה שיהיה לנו כיף
ושאני אפסיק להרגיש כאילו אני אוהבת אותך יותר
ושאני אפסיק להרגיש כאילו שאני איזה משהו בינוני למרות שהמילים שלך ממש סותרות את זה
אבל זה ההתנתקות הזאת כשאתה הולך
זה החוסר דחף שלך להיות כמה שיותר זמן איתי
זה המעשים 
זה לא המילים 
8 תגובות
גיבוביה של מלא דברים בפוסט אחד
31/12/2017 14:54
וויוויאן
מרגישה כל כך חסרת מעש. אין לי מה ללמוד לפסיכומטרי כי יש לי הרגשה שאני אתקבל לאן שאני רוצה בפסיכומטרי אחד בלבד
התוצאות החיוביות יגיעו בסוף ינואר בע"ה

ואין לי כוח לריב עם אח שלי על האוטו והוא כל הזמן עם האוטו ומנצל את הבעיות עצבים שלו ככה שאף אחד לא יתמודד מולו. בתכלס כן יש לי סידורים.
אני צריכה לקנות איפור, אני ממש צריכה לקנות איפור כבר. ולפתח את התמונות מדרום אמריקה, שאני דוחה את זה ודוחה את זה ופשוט באמת שאין לי כוח להתעסק בזה בכלל אבל די אני באמת באמת חייבת כבר. ולקנות אלבום לזה כמובן. 
ועם החבר היה כיף הסופש, ועדיין הרבה פעמים אני מרגישה שאני יותר דביקה ממנו וזה עושה לי קצת הרגשה רעה

וגם זה שאני קנאית בטירוף והוא יודע את זה,
זה בא ממקום לא שלם עם עצמי
אני חייבת לשנות את זה כבר. היה לי כל כך טוב בברזיל, ובדרום אמריקה,הייתי כל כך שלמה עם עצמי, כל כך אהבתי את עצמי,
ופה איפשהו זה התמסמס קצת בחודשים הספורים שאני בארץ
כמובן שלא חזרתי אחורה לאותו אדם שהייתי מלפני הטיול, ממש ממש לא לרמה הזאת. אבל אני לא בפסגה שלי כרגע.

אני תוהה אם זה בא ממקום לא שלם עם עצמי, או שזה בא מההרגשה שהוא נותן לי. הוא הכי משתדל לא להסתכל על בנות לידי ובאמת שהוא אף פעם לא עושה את זה כי סיפרתי לו על האקס שלי שהוא היה עושה את זה וכמה שזה היה מפריע לי. 
והוא אומר לי איזה יפה את או את הכי יפה בעולם כל פעם שאנחנו נפגשים אני חושבת.
וכיף לי איתו ואני יודעת שטוב לנו 
אבל יש את הדברים שמפריעים לי

יש סיכוי שזה באמת בא ממקום של חוסר בטחון שלי, ולא מהרגשה שהוא משדר לי. 
לא יודעת.
אבל עובדתית הוא פחות מסתכל עליי מבהתחלה, והסקס חמוד אבל חלאס אני אף פעם לא גומרת ויש צחוקים ויש חלאס.
והוא בקושי נוגע לי בציצים, באמת בקושי. אני נוגעת לי בציצים יותר ממה שהוא נוגע לי בהם בסופש.

זה כזה מעפן בעיניי.

אני רוצה גם ככה לנתח אותם. הם לא נוראיים בכלל, הם אפילו יפים, אבל אני רוצה שהם יהיו מושלמים. מאז ומתמיד רציתי את זה,
והשנה אני רוצה להגשים את זה. אני מתבשלת לתוך הרעיון הזה לאט לאט ועוד כמה חודשים של דיאטה טובה אני כבר אקבע תור להפגש עם רופא. נועם חי. נראה מה יש לו להציע לי.
נניח שכל הניתוח וכל ההליכים יעלו 20000 במקרה הגרוע הכול כולל הכל. זה אומר שכל חודש במשך 5 חודשים אני אצטרך לשים 4000 בצד. זה אומר שבחצי שנה חוץ מלניתוח אני לא אחסוך לשום דבר אחר. וזה מאוד מבאס לחשוב על זה ככה. גם אם אצליח לשים בצד 1500 שקל בחודש (ואני בספק שזה יקרה) יישאר לי 7500 בצד. או 5000 במקרה שאני אצליח לחסוך 1000 בחודש. אבל זהו אחר כך יהיו לי עוד כמעט 5 חודשים לקרוע את התחת, ונוריד חודש אחד נגיד מהחיסכון אם אטוס לאנשהו, אז 4 חודשים לקרוע את התחת ואם ארוויח בהם קרוב ל8 אני אוכל לחסוך באיזור ה33000 שקל
לשנת הלימודים. 
טוב זה הכול רק תוכניות. יכול להיות שאני אלך על ניתוח זול של הקופת חולים וזה מצמצם את ההוצאות באיזה 8000 שקל. 

כרגע אני מתמקדת בלרדת במשקל. 
כל כך נמאס לי כבר לראות את המספרים המכוערים האלה על המשקל, בא לי לעשות שבוע של דיאטת כסאח ולרדת 5 קילו בבום אבל אני יודעת שזה בלתי אפשרי במיוחד עכשיו, כשהשבוע אני מתחילה עבודה חדשה, אני קודם צריכה להתרגל אליה להבין מי נגד מי ללמוד אותה כמו שצריך ולהתמקד בה וממש לא להרעיב את עצמי
מעבר לזה שדיאטת רעב זה לא הפתרון לשום דבר

המטרה שלי זה להגיע לתחילת פברואר כשאני שוקלת גג 65. מצידי להגיע ל64, אבל השאיפה הריאלית זה להגיע ל65. 
זה ממש לא הרבה, זאת אחלה מטרה לחודש הראשון של הדיאטה. 
היום זה היום האחרון שבו אני לא סופרת קלוריות כמו שצריך (בגלל הסילבסטר היום בערב שקבעתי יציאה למסעדה) אבל גם היום אני אהיה שקולה,
אני לא אוכל הרבה בערב, אני אוכל במידה, לא עד שאני אתפוצץ ממש לא. 
סיכוי גדול שגם אלך למכון היום. ואם לא היום אז מחר בדוק.

0 תגובות
טוב אז...אין ישראבלוג יותר
06/12/2017 19:11
וויוויאן
............לא יודעת מה עוד להוסיף על זה.
אני רוצה להיות אנונימית כמה שאפשר.
לזיין פה תשכל על כמה שאני רוצה לרדת במשקל, לתעד כמה אני יורדת, לכתוב על חבר שלי, על חברות שלי,
על כל המחשבות הכי הכי פנימיות ורגישות שלי
רוצה שזה יהיה בשיא האנונימיות . מאוד מפחדת שאפשר לראות את המייל שלי פה מקווה שלא
3 תגובות